איך השיטה
מדרגת מניות

יש כאן הבדל אחד שחייבים להבין, אחרת זה ייראה כמו טעות במערכת. הציון והדירוג הם שני דברים שונים.

הציון הוא ממוצע משוקלל. הוא מחבר את האיכות של העסק יחד עם כמה המחיר אטרקטיבי, ונותן מספר אחד בין 0 ל-100.

הדירוג עובד אחרת, הוא שער. כדי שמניה תיחשב קנייה, היא חייבת קודם לעבור את שער האיכות, ורק אחר כך המחיר נכנס למשחק.

מה זה אומר בפועל? מניה יכולה להיות זולה מאוד, ובגלל זה לקבל ציון גבוה, נניח 73, שנראה כמו מניית קנייה. אבל אם היא נכשלת בשער האיכות, נניח כי היא נושאת יותר חוב ממזומן, היא תיפול לקבוצה 4. זה לא באג. ככה השיטה אמורה לעבוד: מחיר זול לבדו לא הופך עסק חלש לקנייה.

בכל פעם שתראו מניה עם ציון גבוה אבל דירוג נמוך, יופיע לידה הסבר קצר שאומר בדיוק מה הפיל אותה.

• צמיחה בהכנסות: כמה מהר המכירות גדלות.
• שוליים תפעוליים: כמה רווח נשאר מכל דולר מכירה.
• איכות המאזן והמזומן: כמה מזומן חופשי החברה מייצרת, והאם היא יושבת על יותר מזומן מחוב. חברה עם חוב נטו מקבלת כאן ציון נמוך, גם אם היא מרוויחה יפה.
• הימורי שורט: כמה מהשוק מהמר שהמניה תרד. הרבה הימורים נגד הם דגל אזהרה.

• מחיר ביחס לרווח: כמה משלמים על כל דולר רווח. נמוך זה זול.
• צמיחת הרווח למניה: כמה מהר הרווח של כל מניה גדל. צמיחה מהירה במחיר נמוך זאת מציאה.

הציון הסופי נותן קצת יותר משקל לאיכות העסק מאשר למחיר, כי עסק טוב במחיר בסדר עדיף על עסק בינוני במחיר מצוין.

• קבוצה 1: עוברת את שני השערים בגדול, וגם הציון הכולל גבוה. אלה המועמדות החזקות ביותר.
• קבוצה 2: עסק איכותי במחיר סביר, עם קצת זהירות לגבי המחיר.
• קבוצה 3: עסק איכותי, אבל המחיר כרגע יקר. שווה לעקוב ולחכות שירד.
• קבוצה 4: לא עוברת את שער האיכות. לא משנה כמה היא זולה, לפי השיטה היא לא נחשבת קנייה.

גם על מניה טובה לא קופצים בכל מחיר. הכלל פשוט: מתחילים להיכנס בערך 20 אחוז מתחת לשיא של השנה האחרונה, וקונים לאט, קצת כל פעם, במקום הכל בבת אחת. ככה לא תלויים בטיימינג מושלם.